כאשר הגיעה השעה לעבור לאחד לפתרון דיור, ופרט דיור מוגן, יש לבדוק היבטים חוזיים ומשפטיים מול משכנות הדיור, שכן זוהי עסקה בעלת התחייבויות כספיות וזכויות מהותיות.
כדאי לוודא את היציבות הפיננסית של המקום, על מנת להבטיח את התנאים הכלכליים לשמירה על הערך הריאלי של הפיקדון, אשר בד"כ צריך להפקיד עם הכניסה. קיימת עדיפות לקבלת ערבות בנקאית מבית הדיור המוגן, אחת לשנה על יתרת גובה הפיקדון הנמצא בידם מהדייר ו/או רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת הדייר.
יש לבדוק מה כוללים דמי האחזקה החודשיים, מהם השירותים אותם מקבלים בעבור דמי האחזקה, ומה תהיה עלות שירותים נוספים מעבר לתשלום הקבוע. חשוב לדאוג שלא תהינה העלאות חד צדדיות של דמי האחזקה החודשיים. הסכמה לביצוע העלאות יש לעשות בחוזה, לקבוע את שעורן ומתי תעשנה. יש גם לשים לב שבד"כ על הדייר לשלם סכום נוסף של כ3%–2%, אשר בית הדיור המוגן נוטל מהדייר אחת לשנה (עד לתקרה מסוימת) ומפחית אותו מהפיקדון.
יש לבדוק מהם תנאי היציאה מהחוזה כאשר מעוניינים לעזוב ולעבור לדיור אחר, והאם ניתן לשנות את הסעיף ולעגן זאת בחוזה.
גם לרמת הצוות ישנה חשיבות, מהתפקיד הכי גבוה ועד למנקה במחלקה המטפלת בחולה סיעודי. כדאי גם לבדוק שיש רישיון עסק לניהול מקום כזה.
לבסוף, בטרם מתחייבים בחוזה עבור דיור מוגן, כדאי לבצע ריכוז ההכנסות וההוצאות, השוטפות והחד פעמיות, לבצע סקר סיכונים. ולבדוק כדאיות לכל אחת מאפשרויות המימון המוצעות לדיור מוגן.
